
צוואות ויפוי כח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך זהו מסמך משפטי המאפשר לאדם (המכונה: ממנה) למנות אדם שהוא סומך עליו כדי לקבל החלטות בשמו למקרה בו לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו (הממונה).
מסמך זה מהווה כלי רב ערך בהבטחת האינטרסים של הממנה במקרה של אי כשירות משפטית מכל סיבה שהיא, שכן הוא מביע ומשקף את רצונותיו של הממנה מראש.
עריכת ייפוי כוח מתמשך מסייע במניעת תלות של הממונה בגורם בו הוא לא מעוניין, ואף מונע ניצול של קרובים ובני משפחה את מצבו של האדם הממנה.
יפוי כח מתמשך מכונה פעמים רבות "צוואה בחיים",
מדובר בקפיצה קצרה לעתיד על מנת לעצב אותו בדרך בה היית רוצה שייראה.
בכוח מסמך שכזה להבטיח מה ייעשה לגבי אדם במקרים בהם לא יהיה עוד כשיר כדי להביע את רצונותיו באופן צלול ועצמאי. מדובר לרוב במצבי זקנה כמובן, אך לא רק – בקצב החיים המסחרר בו אנו חיים, ישנם סיכונים רבים העלולים להביא אדם למצב של היעדר כשרות (אם בעקבות תאונה, מחלה, פיגוע, מצב רפואי מתפתח, זיקנה, וכו).
לאור העובדה כי מדובר באחד החששות הגדולים ביותר של בני האדם, מה ייעשה בהם אם לא יהיו צלולים דיים כדי לנהל זאת בעצמם, זכה ייפוי הכח המתמשך לפופולריות רבה, והוא היום עניין בסיסי בכל ניהול חיים עתידי.
מי רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי הכח המתמשך הוכנס לחוק במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וקובע כי גיל המינימום לעריכת ייפוי כח מתמשך הינו 18 שנים, ולמי שהינו צלול וכשיר להבין את מעשיו ומשמעותם.
אדם שכבר לקה בדמנציה/אלצהיימר למשל, לא יוכל לערוך מסמך שכזה יותר, בהעדר כשירות לכך.


